<h1>צרור החיים הדרך השני סימן י"ח</h1>
<h2>דף לה.</h2>
עתה אסדר בע"ה דרך הברכות מהאוכלין. כגון פירות וירקות ושאר הנהנין לאדם בין באכילה בין בריח: יש דברים שמברכין עליהם באכילתן בורא פרי העץ. ויש שמברכין עליהן בורא פרי האדמה. ויש שמברכין עליהן שהכל נהיה בדברו. ובאותן שמברכין עליהם בורא פרי העץ ולבסוף בורא נפשות רבות הרי לך הכתוב: ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש (דברים ח). חטה ושעורה יש להם ברכה מיוחדת, דהיינו פת הנעשה מהם, המוציא, כמו שכתבנו, ושאר האילנות המנויין בזה הפסוק, ברכותיהן בתחלה בורא פרי העץ, ולבסוף על העץ ועל פרי העץ. חוץ מן היין שקבע ברכה לעצמו, בפ"ה. ודבש הכתוב בזה הפסוק הוא דבש תמרים. ובע"ה נבאר עניניו. והתמרים מברכים עליהם בורא פרי העץ, אבל על הדבש מברכין שהכל. והמסקנא דדבש תמרים הזב מאליהן מברכין עליו בורא פרי העץ, דדבש כתוב בפסוק. אבל בששרה התמרים מברכים שהכל. ושאר האילנות מברכין בתחלה ב"פ העץ ובסוף בורא נפשות. ומאלו הפירות שמבשלין אותם ועומדין בקיומן וטעמן מברך עליהם בורא פרי העץ בתחלה, ובסוף בורא נפשות רבות, אבל אותן שאין עומדין בקיומן, אע"פ שהן מיני אילנות, אם מבשלין אותן מברכין שהכל. והילכך חבושים ותפוחים שמבשלין אותן ועומדין בענינם מברכין עליהם בורא פרי העץ. וכן כיוצא בהם. על השומר שקורין פרנוג'ו [נ"א: פינוג'ו] כשהוא יבש מברכין עליו בורא פרי העץ, משום דהדר גזעו, וכשהוא לח מברכין עליו בורא פרי האדמה. ויש שמברכין עליו שהכל. על התותים מברכין ב"פ העץ, דכי שקיל הפרי בשנה זו אהדר אתי בשנה אחרת, באותו ענף עצמו. גרעיני אפרסקים ותפוחים וגרעיני גודגדניות שקורין סירישא"ש, יש שמברכין עליהם ב"פ העץ, דפרי הוא לגבי ערלה ואיתיא בגמר פרי, אבל דעת מורי הרשב"א ז"ל שאין מברכין עליהם כלל, דמרים הם ולאו אדעתא דהכי נטעי להו. ועל הבוסר מברכין בורא פרי העץ כשיהיה כפול הלבן. הא פחות מכאן אין מברכין עליו אלא ב"פ האדמה. ושאר האילנות משעה שיוציאו מברכין עליהם ב"פ העץ. על הסוקרא כתבו בתוספות דמברכין בורא פרי העץ, אבל המסקנא שאין מברכין עליו רק שהכל. על אגוז מטוגן ב"פ העץ. על פלפלין לחין, דעת הראב"ד ז"ל בורא פרי העץ, אבל הרי"ף ז"ל כתב ב"פ האדמה. בפלפלי יבשתא ולא כלום, דאין דרכו לאכלו. וכבר מסרתי הכלל, ואלו שכתבתי בפרט מפני שיש בהם דעות מוחלקות.
על הירקות מברך בורא פרי האדמה. שלקו מברך שהכל. ופירושא דמילתא הכי: כל דבר שבחיותו הוא נאכל ודרכו כך, מברך עליו בורא פרי האדמה. שלקו ואינו חשוב כמו שהיה בעודו חי, מברך שהכל. אבל כל שתחלתו אינו חשוב לאכול חי, ומברכין עליו שהכל, שלקו והוא יפה מבעודו חי מברכין עליו ב"פ האדמה. דלעולם אזלינן אחר השבח למה שהוא נברא. ומעתה על כרובא וסילקא כשהן חיין מברכין עליהם שהכל, וכשהם מבושלים והם יפים מברכים עליהם ב"פ האדמה, ולבסוף בורא נפשות רבות. ועל השומין ועל הבצלים וכרתי, כשהן חיין מברכין עליהן ב"פ האדמה, וכשהן מבושלין מברכין עליהן שהכל. ומיא דסלקא כסילקא ומברכין על המרק שלהם ב"פ האדמה. ועל הלפתות כשהן מבושלין ב"פ האדמה וכשאינן מבושלין שהכל, וכן על מיני קטנית כגון אפונין וגריסין ועדשים, ב"פ האדמה. ויש שברכותיהן שהכל. וכל אלו שאמרנו כל אחד קבועה, אבל על ידי הדחק כגון דאיעבד אם בירך שהכל על כל המינין יצא. על המים ועל הבשר על החלב וגבינה ועל הדבש של צרעים ועל הדגים ועל הבצים ועל השכר ועל דבר שאין גדולו מן הארץ מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות. על לולבי גפנים שהכל, ואין בהם משום ערלה. שקדים רכים שאדם אוכל קליפתן החיצון, שהכל. דלאו אדעתא דהכי נטעי להו. שקדים המרים ב"פ העץ, דאדעתא דקלפתם נטעי להו. ועל החומץ שהכל. ואם אדם שותה משקה לרפואה ויש לו הנאה, שהכל, ואם אין לו הנאה לא יברך כלל.
<h2>דף לז.</h2>
יש דברים אחרים הנעשים מהפת וברכותיה בורא מיני מזונות. כגון המפרר פת בקערה ואין הפרוסות קיימות, מברך בורא מיני מזונות. וחביץ קדירה ומיני בצק ודייסא מברך תחלה בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה ועל הכלכלה. וחטה ושעורה וכוסמת ושבולת שועל ושפון, כל זמן שעושה מהם פת מברך המוציא. ובזמן שעושה מהם בקדרה, כעין זו שאמרנו, מברך בורא מיני מזונות. ואותם עוגות דקות שקורין פקיטא"ש וכן זרביולאש הואיל ואית בהו צורת פת מברכין עליהם המוציא, ועל אובליאש אי קבע סעודתו עליהם מברכים המוציא. ואם לא קבע סעודתו מברך בורא מיני מזונות. ואי אכיל כשיעור שאחרים קובעין עליו סעודה, אע"פ שלא ברך בתחלה המוציא מברך לבסוף שלש ברכות.
<h2>דף מא.</h2>
פעמים שמביאין לאדם מיני פירות וברכותיהן בורא פרי העץ אם יש בהן באותן פירות מתאנים וענבים ורמונים או זתים, צריך לברך על אלו שהם משבעת המינים ופטר שאר המינים. ואם אין בהם אחת משבעת המינים, אלא הם שאר פירות שברכותיהן ב"פ העץ חביב לו מברך עליו, ואם יש לפניו פירות שאחד מהם ברכתו בורא פרי העץ והאחד שהכל או ב"פ האדמה, ב"פ העץ קודם, וכשהברכות שוין לא יברך רק ברכה אחת אע"פ שהם שני מינים.
